השפעת האור הכחול על השינה על הראייה

בעידן הדיגיטלי של היום האור הכחול שיוצא ממסכים כמו טלפונים טאבלטים מחשבים וטלוויזיות הפך לחלק רגיל לגמרי מחיינו בכל גיל. האור הזה באורכי גל של 460 עד 480 ננומטר דווקא עוזר לנו במהלך היום להישאר ערניים ממוקדים ולתפקד כמו שצריך.

אבל כשהוא נמשך לתוך הערב והלילה הוא עלול להפריע לשעון הביולוגי של הגוף לפגוע באיכות השינה ובהרגשה הכללית. מחקרים מראים שהבעיה קיימת אצל מבוגרים וילדים כאחד אבל אצל ילדים היא חזקה בהרבה בעיקר כי העדשות בעיניים שלהם צלולות יותר מה שמאפשר לאור לחדור עמוק ישר לרשתית ובגלל שהמוח והגוף שלהם עדיין מתפתחים במלוא הקצב.

למה האור הכחול משפיע על כולם וילדים עוד יותר

יש תאים מיוחדים בעין שנקראים תאי גנגליון רגישים לאור והם מגיבים חזק מאוד לאור הכחול.

התאים האלה משפיעים ישירות על ייצור המלטונין ההורמון שאחראי על תחושת השינה. אצל מבוגרים חשיפה בערב כבר מדכאת את המלטונין ומקשה על ההירדמות אבל אצל ילדים ההשפעה כפולה אפילו באור די חלש של 5 עד 40 לוקס.
ילדים גם יושבים יותר זמן מול מסכים והתוכן של משחקים וסרטונים מעורר את המוח עוד יותר. בסוף השעון הפנימי של הגוף מתעכב אצל כולם אבל אצל ילדים זה מורגש הרבה יותר והקושי להירדם מצטבר עם הזמן.

השפעה על השינה

חשיפה לאור כחול בערב משפיעה על איכות השינה אצל אנשים בכל הגילאים.

היא מדכאת את המלטונין ומעכבת את ההירדמות ב10 עד 20 דקות בממוצע. היא גם מקצרת את שנת ה REM שנת החלומות מגבירה התעוררויות קטנות בלילה ומפחיתה את איכות השינה הכוללת. בסופו של דבר זה גורם לעייפות ביום לקשיי ריכוז ולשינויים במצב רוח.  אצל ילדים במיוחד לפני גיל ההתבגרות ההשפעה בולטת יותר.

מחקרים מראים ששימוש במסכים אחרי 21:00 מקצר את משך השינה פוגע בביצועים המוטוריים ובתשומת הלב. עם הזמן זה יכול להוביל לעייפות כרונית קשיי למידה והפרעות התנהגותיות.

השפעה על הראייה והתפתחות העיניים

גם כאן ההשפעה כללית ולא רק על ילדים. אנחנו מכירים את זה בתור מאמץ עיניים דיגיטלי יובש בעיניים ראייה מטושטשת כאבי ראש וקושי להתמקד. אצל ילדים הנזק מצטבר כי הם פחות מתלוננים. בנוסף חשיפה ארוכה למסכים בשילוב עם פחות זמן בחוץ קשורה להתקדמות של קוצר ראייה, תופעה ששכיחותה עולה מאוד אצל ילדים.

לגבי הסיכון לרשתית האור הכחול אמנם חודר יותר לעיניים צעירות אבל העוצמה מהמסכים הביתיים בדרך כלל לא גורמת נזק חמור מידי. עם זאת חשיפה ממושכת עלולה לתרום להזדקנות מואצת של הרקמות והיחלשות הראייה.

השלכות נוספות על התנהגות הלמידה והבריאות

כשהשינה מופרעת והערנות גבוהה מדי זה משפיע על כולם. ריכוז וזיכרון יורדים יש יותר עצבנות וחרדה ואפילו מערכת החיסון עלולה להיחלש.
אצל ילדים בגלל שהמוח עדיין מתפתח זה מתבטא גם בהפרעות קשב והתנהגות.

מה אפשר לעשות טיפים מעשיים לכולם:

החדשות הטובות הן שיש דרכים פשוטות ויעילות להקטין את הנזק.

1. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה על ללא מסכים עד גיל 18 עד 24 חודשים חוץ משיחות וידאו עד שעה ביום לגיל 2 עד 5 והגבלה סבירה בגילאים מבוגרים יותר.
2. כדאי להפסיק מסכים לפחות שעה לפני השינה. במקום זה אפשר לקרוא ספר לשחק או פשוט לדבר.
3. הפעילו מצב לילה או מסנני אור כחול אבל הם לא פתרון מושלם.
4. עודדו משחק באור יום טבעי כי זה עוזר להתפתחות הראייה ומפחית את הסיכון לקוצר ראייה.
5. וחדר שינה חשוך לגמרי בלי מסכים בחדר.

פתרון מתקדם נוירופידבק כדרך טבעית לשיפור ויסות מוחי

שינויי הרגלים הם הבסיס אבל הרבה אנשים ובעיקר ילדים שסובלים מקשיי שינה מתמשכים הפרעות קשב או קושי לשלוט ברגשות בעקבות חשיפה רבה למסכים זקוקים לעזרה ממוקדת יותר. נוירופידבק הוא טיפול לא פולשני ומבוסס מחקר שמאמן את המוח בעזרת משוב בזמן אמת על גלי המוח. הילד או המבוגר לומד לשלוט טוב יותר בהרגעה בשינה עמוקה ובריכוז, דבר המהווה פתרון יעיל עבור טיפול בבעיות שינה אצל מבוגרים. מחקרים מראים שהטיפול משפר את איכות השינה מפחית התעוררויות בלילה ומשפר את התפקוד ביום במיוחד כשהוא משולב עם הרגלים יומיומיים.
זה פתרון טבעי בלי תרופות שמתאים למי שמתקשה להיצמד להמלצות לבדו. השינה והראייה שלנו ושל הילדים שלנו הן הבסיס לבריאות טובה ולתפקוד נכון בכל גיל. כשאנחנו מודעים להשפעה של האור הכחול ומשלבים הרגלים פשוטים עם כלים מתקדמים כמו נוירופידבק אנחנו נותנים לעצמנו ולדור הצעיר סיכוי טוב יותר להרגיש רעננים ממוקדים ומאושרים. ההתחלה יכולה להיות ממש פשוטה כיבוי המסכים קצת יותר מוקדם הערב.